ההיסטוריה של יהדות יוון
היהודים הראשונים הגיעו ליוון לפני יותר מ 2300 שנה. הם נקראו היהודים הרומניוטים כי בתקופה ההיא היוונים קראו לעצמם רומאים, היהודים דיברו יוונית ואפילו כתבו יוונית עם אותיות עבריות.
היהודים הספרדים הגיעו ליוון לאחר גירוש ספרד במאה ה-15, הם ייסדו קהילות ובתי כנסת בערים שונות ביוון והידועה שבהם היא קהילת סלוניקי, היהודים הספרדים הביאו אתם מנהגים ומסורות שונים ואת שפת הלאדינו.
עצמאותה של המדינה היוונית מהאימפריה העות'מאנית בשנת 1821 היוותה נקודת מפנה לקהילות היהודיות. בחצי האי הפלופונסוס, שבה פרצה המהפכה, היהודים נטבחו יחד עם הטורקים, בגלל הקשר ההדוק שהיה להם עם הממשל העות'מאני וקהילות שלמות נמחקו.
היוונים עשו מאמצים להמשיך "ולייוון" את המדינה. זו לא היתה בעיה ליהודים הרומניוטים שכבר דיברו יוונית ואימצו את מנהגי היוונים, אבל היה מאוד קשה לקהילות הספרדים בצפון מזרח יוון כולל סלוניקי, שנכבשה על ידי היוונים במלחמות הבלקן של 1912/3.
הפיכת השפה היוונית לשפה הרשמית, קביעת יום ראשון ליום מנוחה במקום יום שבת, וגזירות אחרות הקשו מאוד על החיים היהודיים. בנוסף לזה, בשנת 1913 פרצה שריפה גדולה שהרסה חלק גדול מהרובע היהודי בסלוניקי, מכה שממנה הקהילה לא התאוששה. יהודים החלו לעבור לאתונה, שם התפתחה הכלכלה, או לעזוב את המדינה לישראל, אירופה, דרום אפריקה או ארצות הברית.
במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר איטליה (1940) וגרמניה (1941) תקפו את יוון, לחמו יהודים רבים בשורות הצבא היווני. בתקופת הכיבוש, נשלחו רוב היהודים למחנות ההשמדה, מספר בלתי נתפס של כ87 אחוז מהאוכלוסייה היהודית שלפני המלחמה נרצחו במחנות, ורבים מהקהילות נמחקו כמעט לגמרי.
האוכלוסיה היהודית של יוון פחתה עוד יותר לאחר תום מלחמת העולם השנייה, עקב הגירה, בעיקר לישראל ולארה"ב.
כיום רק כ -5,000 יהודים חיים ביוון, הקהילה הגדולה ביותר היא אתונה עם כ3000 יהודים.